כשארגונים ניגשים להטמעת מערכות ליבה, הם משקיעים זמן ומשאבים רבים במיפוי סיכונים טכניים ותקציביים. אך מניסיוננו בליווי מאות פרויקטים, דווקא הסיכונים ה"רכים" - אלו הקשורים להתנהגות אנושית וארגונית - הם שמכריעים את גורל הפרויקט.
במהלך 35 שנות עבודת שטח, בליווי מאות פרויקטי שינוי, הבנו שחסר כלי מקצועי לזיהוי ולטיפול ב"רוחות הארגוניות" - אותם כוחות סמויים שמשפיעים על הצלחת השינוי. מתוך הבנה זו פיתחנו מודל ייחודי למיפוי סיכונים רכים. בשונה מגישות מסורתיות של שאלונים וסקרים, המודל שלנו משלב ראיונות עומק, ניתוח של חמש זירות השפעה, עיבוד הממצאים בשיטה כמותית ותרגום התובנות לתכנית פעולה מעשית.
כך מתאפשר לחשוף את מה שבדרך כלל נשאר מתחת לפני השטח וגם להתמודד איתו.
איך מזהים "רוחות ארגוניות"?
מניסיוננו, המפתח להצלחה טמון בזיהוי מוקדם של הדינמיקות הארגוניות שעלולות להשפיע על הפרויקט. לצורך כך, חילקנו את כל הסיכונים הארגוניים, הסמויים והגלויים, לחמש זירות מרכזיות. החלוקה הזו מאפשרת לנו למפות באופן שיטתי את כל רובדי ההשפעה על הפרויקט.
נתחיל בתרבות וערכים, הזירה העמוקה ביותר. כאן אנחנו בוחנים את הקודים הארגוניים הלא כתובים, דפוסי התנהגות מושרשים וההיסטוריה שמעצבת התנהלות יומיומית. באחת החברות הגדולות במשק, למשל, גילינו שמנהלי ביניים שנחשבו 'חלשים' בהיררכיה הרשמית, היו למעשה בעלי השפעה אדירה דרך רשת קשרים לא פורמלית. בתכנית שלנו הם שימשו כסוכני שינוי סופר יעילים ואף הפעילו כלים לבקרת אופן ועומק הטמעת השינוי.
מהתרבות הארגונית נעבור לפוליטיקה ויחסי כוחות, שם מתגלה מפת ההשפעה האמיתית בארגון. מי באמת מקבל החלטות? איך מתנהלים יחסי הכוחות בין היחידות? איפה נמצאים מוקדי ההתנגדות? זיהוי מדויק בזירה זו אפשר לנו להפוך אגף תקציבים שלם ממתנגד למוביל שינוי. שימו לב. לפעמים מוקד ההשפעה הוא צוות או אדם בודד או יחידה ארגונית שלמה. ולעיתים קרובות דווקא המשפיענים העיקריים הם מתחתית הפירמידה.
הדינמיקה הארגונית מתבטאת גם בתהליכים ומבנה. כאן אנחנו חושפים את הפער בין התיאוריה למעשה. איך באמת זורם המידע בארגון? איפה התהליכים הרשמיים נעקפים ולמה? מהן נקודות הכשל בתקשורת הפנים-ארגונית? בארגון פיננסי גדול גילינו מערכת שלמה של פתרונות עוקפים שפיתחו העובדים. שילבנו את הפתרונות היצירתיים הללו במערכת החדשה והפכנו את ה
כשמגיעים לזירת הפרויקט, המיקוד שלנו בזיהוי הסיכונים עובר להתנהלות הפרויקט עצמו. האם ההחלטה מי אחראי על מה חדה ומוטמעת בקרב כל בעלי העניין? איך מתקבלות החלטות? האם נשמרת רוח הצוות? באחד הפרויקטים המורכבים שליווינו, זיהינו שאגף מערכות מידע לקח על עצמו את מלוא האחריות, בעוד המובילים העסקיים נותרו בעמדת מבקרים פסיבית. יצירת מבנה ברור של שותפות IT-עסקים שינתה את התמונה לחלוטין.
לבסוף, במאפייני ניהול אנחנו בוחנים את יכולת ורצון המנהלים להוביל שינוי בפועל. מהם סגנונות הניהול הדומיננטיים? איך מעבירים מסרים? איך העובדים תופסים את המנהלים הישירים והעקיפים? התשובות לשאלות אלו מכתיבות את אופן הליווי וההכשרה שנדרש לספק למנהלים.
מהתובנות למעשים
הערך האמיתי של מיפוי הסיכונים הרכים הוא ביכולת לתרגם את התובנות לפעולות אפקטיביות. כל תובנה מתורגמת לתכנית פעולה קונקרטית, שמותאמת למציאות הארגונית הייחודית.
בחברת תעשייה גדולה, למשל, המיפוי המוקדם חשף 'טראומה ארגונית' מכישלון פרויקט קודם. במקום להתעלם מזה, בנינו תהליך הטמעה שכלל 'תחנות עצירה והערכה' בכל שלב קריטי, עם שקיפות מלאה לגבי האתגרים וההצלחות. התוצאה הייתה מדהימה: לא רק שהשגנו 92% אימוץ של המערכת החדשה, אלא גם הצלחנו לשקם את האמון בין ההנהלה לעובדים.
מבט לעתיד
הצלחת שינוי טכנולוגי אינה רק עניין של תקציב וטכנולוגיה. היא תלויה ביכולת שלנו לזהות, להבין ולנהל את הכוחות הבלתי נראים שמניעים את הארגון. מיפוי סיכונים רכים הוא לא רק כלי ניהולי - זו דרך לראות את מה שבדרך כלל נשאר סמוי מהעין, ולהפוך אותו ממכשול להזדמנות.
בעולם שבו 70% מפרויקטי הטרנספורמציה הדיגיטלית נכשלים בגלל היבטים "רכים", היכולת לזהות ולנהל סיכונים אלו מוקדם ככל האפשר היא קריטית להצלחה. התוצאות בשטח מדברות בעד עצמן: חזרה מהירה לתפוקה מלאה, אחוזי אימוץ גבוהים, ומה שחשוב לא פחות - חיזוק האמון והמחויבות בארגון.
コメント